PANN.NATE POST, BY SON #1, 2015.06.26
Hebrew translation. Sent anonymously to HLJH
הפוסט הראשון של הבן הבכור
אני הבן הבכור של לי ג'ונג הי.
אני כותב את הסיפור הזה בפעם הראשונה בשביל כולכם.
זה נכון שנאנסתי ע"י אבי הביולוגי.
אני נמצא כעת בבית חולים פסיכיאטרי בגלל הטראומה שחוויתי.
אני נמצא במצב של כאב מתמיד ואינטנסיבי בגלל הטראומה שחוויתי בגלל אבי הביולוגי וסבי.
כאשר הייתי ילד, סבי תמיד היה אומר לי לישון איתו בלילה ועשיתי זאת.
בכל פעם שישנו ביחד ושכבתי לצידו, הוא היה מחדיר את האצבע שלו לתוכי ואז את איבר מינו.
הוא אמר לי לעולם לא לספר לאף אחד ופחדתי מאוד. הכאב היה כה חזק שהייתי בוכה בשקט. הייתי בוכה בשקט מכיוון שאם סבא שלי היה שומע, הוא היה אומר לי "תסתום את הפה או שאהרוג אותך."
גם בכל פעם שהייתי בחדר הרחצה, סבא שלי תמיד רצה להתקלח איתי ואם הייתי אומר לא, הוא היה מכה אותי עד זוב דם.
כאשר התקלחתי איתו, הוא היה מסבן את איבר מינו כדי שהסבון ישמש כחומר סיכה ומחדיר אותו לתוכי. שוב, הכאב היה נורא ולא יכולתי לעשות שום דבר לגביו.
בכל פעם שאבי וסבי אנסו אותי, הרגשתי עצוב וכועס.
עצוב בגלל שלא יכולתי לעשות שום דבר, וכועס בגלל שרציתי לערוף את ראשם עם סכין. כרגע אני כל כך כועס בגלל המעשים שהם עשו לי ובמיוחד למשפחתי. שום דבר לא מכעיס אותי יותר מהיגון והכאב שאבי וסבי גרמו למשפחה שלי וליקרים לי להרגיש.
בנוסף, נאנסתי גם על ידי הכמרים בכנסיה שבה היינו כאשר גרנו בבוסן (עיר בקוריאה). שני הכמרים האלה עשו בדיוק את אותם דברים שאבי וסבי עשו לי ולמשפחתי. הם החדירו את איברי המין שלהם לתוכי ופי הטבעת שלי דימם בגלל הכאב. ואחרי שהם גמרו, הם השפריצו את נוזל הזרע שלהם לפי כמו שאבי וסבי עשו.
כאשר אבי היה בשירותים, אני ואחי היינו בפנים איתו וכאשר היינו שם, הוא היה משתין לתוך הפה שלי ושל אחי. הטעם היה מזעזע והרגשתי כאילו אני עומד להקיא. שאבי יצא מחדר השירותים, אני ואחי שטפנו את פיותינו במים עד שהטעם עבר.
אני יודע שלעולם לא אשכח את הטראומה הזאת.
מעולם לא היה לי חלום.
כעת אני חסר תקווה, אבל בגלל שאנשים עוזרים לנו, אני רוצה לחיות.
הכאב הזה שאני מרגיש הוא לא שקר.
אני רוצה לחיות ולהיות חופשי ובגלל שכולם עוזרים לנו עכשיו אני אסיר תודה.
בבקשה עזרו והאמינו לנו.
תודה לכם על זמנכם.
אני הבן הבכור של לי ג'ונג הי.
אני כותב את הסיפור הזה בפעם הראשונה בשביל כולכם.
זה נכון שנאנסתי ע"י אבי הביולוגי.
אני נמצא כעת בבית חולים פסיכיאטרי בגלל הטראומה שחוויתי.
אני נמצא במצב של כאב מתמיד ואינטנסיבי בגלל הטראומה שחוויתי בגלל אבי הביולוגי וסבי.
כאשר הייתי ילד, סבי תמיד היה אומר לי לישון איתו בלילה ועשיתי זאת.
בכל פעם שישנו ביחד ושכבתי לצידו, הוא היה מחדיר את האצבע שלו לתוכי ואז את איבר מינו.
הוא אמר לי לעולם לא לספר לאף אחד ופחדתי מאוד. הכאב היה כה חזק שהייתי בוכה בשקט. הייתי בוכה בשקט מכיוון שאם סבא שלי היה שומע, הוא היה אומר לי "תסתום את הפה או שאהרוג אותך."
גם בכל פעם שהייתי בחדר הרחצה, סבא שלי תמיד רצה להתקלח איתי ואם הייתי אומר לא, הוא היה מכה אותי עד זוב דם.
כאשר התקלחתי איתו, הוא היה מסבן את איבר מינו כדי שהסבון ישמש כחומר סיכה ומחדיר אותו לתוכי. שוב, הכאב היה נורא ולא יכולתי לעשות שום דבר לגביו.
בכל פעם שאבי וסבי אנסו אותי, הרגשתי עצוב וכועס.
עצוב בגלל שלא יכולתי לעשות שום דבר, וכועס בגלל שרציתי לערוף את ראשם עם סכין. כרגע אני כל כך כועס בגלל המעשים שהם עשו לי ובמיוחד למשפחתי. שום דבר לא מכעיס אותי יותר מהיגון והכאב שאבי וסבי גרמו למשפחה שלי וליקרים לי להרגיש.
בנוסף, נאנסתי גם על ידי הכמרים בכנסיה שבה היינו כאשר גרנו בבוסן (עיר בקוריאה). שני הכמרים האלה עשו בדיוק את אותם דברים שאבי וסבי עשו לי ולמשפחתי. הם החדירו את איברי המין שלהם לתוכי ופי הטבעת שלי דימם בגלל הכאב. ואחרי שהם גמרו, הם השפריצו את נוזל הזרע שלהם לפי כמו שאבי וסבי עשו.
כאשר אבי היה בשירותים, אני ואחי היינו בפנים איתו וכאשר היינו שם, הוא היה משתין לתוך הפה שלי ושל אחי. הטעם היה מזעזע והרגשתי כאילו אני עומד להקיא. שאבי יצא מחדר השירותים, אני ואחי שטפנו את פיותינו במים עד שהטעם עבר.
אני יודע שלעולם לא אשכח את הטראומה הזאת.
מעולם לא היה לי חלום.
כעת אני חסר תקווה, אבל בגלל שאנשים עוזרים לנו, אני רוצה לחיות.
הכאב הזה שאני מרגיש הוא לא שקר.
אני רוצה לחיות ולהיות חופשי ובגלל שכולם עוזרים לנו עכשיו אני אסיר תודה.
בבקשה עזרו והאמינו לנו.
תודה לכם על זמנכם.